רגע החשיפה שלי // ילדים

התחתנתי לפני חמש שנים ואני מודה שמיד רציתי ילדים. אך לצערי זה לא קרה. שנה של ניסיונות הובילו לשלוש שנים של טיפולי פוריות ושום דבר לא הצליח. חברה הציעה לי לפנות לעזרה רוחנית יותר ואני, שהרגשתי שאין לי מה להפסיד, הסכמתי. היא הציעה שאלך למקווה, "אולי את זקוקה לטהר את עצמך מהניסיון הקשה" אמרה לי ואני לא ממש האמנתי בכך אבל הסכמתי לחוויה. שבוע לאחר מכן, היא ליוותה אותי למקווה לא רחוק מהבית. אני זוכרת כיצד התפשטתי אל מול המים, השלתי מעליי את כל מה ששלי ולא שלי ונכנסתי חשופה לחלוטין, חשופה בגופי וחשופה בנפשי. לא האמנתי שאתרגש ככה, אבל כך היה. במי המקווה התחלתי לבכות ופיללתי להריון. לפני שבוע נולדו לי תאומים.

עבורי זה היה מסע ארוך. בניתי את עצמי בשתי ידיי, הקמתי משפחה ונאלצתי לפרק בית, עמדתי אל מול החיים וקפאתי, לא ידעתי איך להמשיך מכאן. אבל אפשרתי לאמונה שבי לנחם אותי, אפשרתי לה לקחת אותי קדימה. צעד, צעד. לאט, לאט. רק אז הבנתי שאם רק אלחץ, אפחד, אחשוב, אקווה או אתהה מה היה אם, אמשיך לעמוד במקום. הבנתי שעליי פשוט לנשום ולהאמין שהכל באמת יסתדר בצורה הטובה ביותר ובדיוק כך קרה.

נזכרתי שאופרה ווינפרי אמרה פעם: "וותרו על סיפור העבר שעוצר אתכן מללכת קדימה. ספרו לעצמכן סיפור חדש שאתן מוכנות להקים וליצור". אחרי ששמעתי אותה, החלטתי שאני רוצה לחיות את חיי בדיוק כך, החלטתי שאני רוצה להיות מסוגלת ללכת בדרך שאני רוצה ללכת בה ולא בדרך שאולי אחרים חושבים שאני צריכה לקחת. החלטתי שאני גם רוצה להקים וליצור, לברוא את העולם שאני רוצה לחיות בו. החלטתי שאני חיה את הסיפור שאני רוצה להיות!

יש לך מה לומר בנושא?

נשמח מאוד לקרוא!